לפני כמה שנים ערכה סטודנטית שלי מחקר על ניהול כיתה. מהתצפיות שלה התברר שבממוצע התרחשה מדי דקה הפרעה משמעותית, כזו שמשכה את תשומת הלב של כולם וגם עצרה את השיעור לזמן קצר. הערה קולנית של מורה או תלמיד, טריקת דלת, אמבולנס שצופר בכביש הסמוך, תלמיד שנכנס לכיתה לבקש משהו. התופעה המעצבנת הזו מוכרת לכל מורה. חוקרים אמריקאים מעריכים שבכל כיתה מתרחשות כ-2000 הפרעות בשנה. הן גוזלות בממוצע בין 10 ל 20 ימי לימוד. המון. את רוב ההפרעות גורמים אנשי הצוות, שכלל לא מודעים להשפעה המזיקה של התנהגותם. למשל כשהרכזת החברתית מודיעה בכריזה הבית ספרית על החזרות לטקס סיום השנה שיתקיימו באולם הספורט. לעתים נדמה כאילו יד נעלמה החליטה להרוס את הלימודים בבית הספר. אבל החדשות הטובות הן שיש בתי ספר עם אקלים רגוע, כאלה שההנהלה הצליחה להגביר את המודעות ולשכנע את כולם לשמור על השקט. הנה כמה הצעות לצמצם הפרעות.
- מנהלים יכולים לעודד נורמות של דיבור רגוע, להדגיש את החשיבות של למידה בסביבה שקטה.
- ניתן לערוך שינויים טכניים. תיקון דלתות חורקות, שיפור אקוסטיקה, שינוי הצלצול להפסקות, ביטול הכריזה במהלך השיעורים (אלא במצבי חירום), ועוד.
- מורים, היו מודעים לנימת הקול שלכם. דברו בקול רגוע ככל האפשר.
- עקבו אחר אירועים של הפרעות ועדכנו את ההנהלה. בקשו לדון על כך בישיבות הצוות
- ערכו שיחות עם התלמידים על החשיבות של תרבות דיבור מכבדת. העירו (בשקט) לתלמידים שמרימים קול בשיעור, עם בקשה להימנע מצעקות.
- הדגישו את החשיבות של השקט בכיתה כדי לאפשר לתלמידים לקרוא, לכתוב ולמלא מטלות.
- תלו שלט על הדלת עם בקשה שלא להפריע בזמן השיעור.
האם יש עוד פעולות שעשיתם לצמצום הרעש בכיתה? האם יש בבית הספר שלכם נהלים ומדיניות שמצמצת הפרעות? שתפו אותנו. Kraft, M., & Monti-Nussbaum, M. (2021). The big problem with little interruptions to classroom learning, AERA Open, 7(1), 1-17
