השקט שאחרי הסערה?

מגפת הקורונה הייתה אחד האירועים המשמעותיים ביותר שחווה העולם בדורות האחרונים. בהדרגה נאסף מידע על ההשפעות הנפשיות של המגפה במהלך הסגרים ושיאי התחלואה. הנה כמה ציטוטים מסקירה שערכו חוקרים אמריקאים. ככלל, המגיפה שיבשה את החיים של ילדים ומשפחות, כמעט בכל היבט, עם השלכות גופניות ובריאותיות ועם עליה ברמת החרדה והדיכאון של הילדים. הפגיעה של המגפה לא הייתה אחידה והיו קבוצות יותר רגישות: מתבגרים (במיוחד בנות), ילדים ממשפחות ממעמדות נמוכים, תלמידים עם מוגבלויות וכאלה עם הפרעות נפשיות.

למרות שהמגיפה חלפה, החוקרים ממליצים לרשויות החינוך ובריאות הנפש לנקוט בכמה כיווני טיפול: (א) משום שנמצא קשר ישיר בין הסבל של ילדים ושל הוריהם, חשוב שגם הטיפול יהיה משפחתי; (ב) חיוני שבתי ספר יתנו עדיפות גבוה לבריאות הנפשית של התלמידים מהקבוצות הרגישות בזמן שהם פועלים להחזרת תחושת נורמליות; (ג) משום שהצורך בטיפול נפשי גדל מאד בתקופת המגיפה ואחריה, הרבה מעבר ליכולת הטיפולית של יועצות בתי הספר והפסיכולוגים. החוקרים ממליצים שגם מורים יקבלו הדרכה כיצד לסייע נפשית לתלמידים עם מצוקות.

בכך בדיוק עוסקת תוכנית מעטפ"ת (מערך טפול תומך) שאנו מציעים כיום לבתי הספר.

Naff, D., Williams, S., Young, M. (2022). The mental health impacts of COVID-19 on PK–12

students: A systematic review of emerging literature, AERA Open. https://doi.org/10.1177/23328584221084722