מעורבות מורים בשיבוץ תלמידים

מעורבות מורים בשיבוץ תלמידים

 

3.7

קיץ. רק היום קיבלתי את מערכת השעות שלי לשנה הבאה. הסתכלתי לראות את רשימת התלמידים בכיתת החינוך שלי. תמיד יש שם הפתעות. היועצת אמרה שיהיו לי בכיתה שלושה תלמידים משולבים. ילד עם דיסגרפיה, ילדה עם הפרעת קשב ועוד ילדה על הרצף. למה הם אף פעם לא מתייעצים אתי ושולחים לי מקרים כל כך קשים?

למורים יש סמכויות רבות בניהול הכיתה אבל לא משתפים אותם בהחלטות על שיבוץ תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתתם. ההחלטות האלה נקבעות בוועדות עירוניות או בוועדות שילוב בית ספריות. ועדות זכאות ושיבוץ עירוניות משקללות את הצרכים של התלמיד, אבל פחות בודקות ומתחשבות בהתאמת בית הספר וביכולות של המורים לקלוט ולקדם אותו. מורים בקנדה שבכיתותיהם שולבו תלמידים עם מוגבלויות חמורות ציינו שלא הייתה להם כמעט אפשרות להשפיע על השיבוץ. ככלל, תחושת שליטה על סביבת העבודה משפרת את שביעות הרצון של מורים, במיוחד כאשר הם חשים שמוענקת להם אוטונומיה וכאשר יש להם השפעה על אחרים ותועלת בעבודתם. אבל תחושת חוסר השליטה של המורים הקנדיים פגעה במורל ובמוטיבציה שלהם. רבים מהם שקלו האם להישאר במקצוע. עוד עלה שהלחץ הנפשי השפיע גם על בריאותם ואחד מהם העיר: "הכיתה שלי היא בדרך כלל מקום רגוע, פעיל ושמח ורק משפחתי והרופא שלי מודעים למחיר שאני משלם". רוב המורים חשו שיכולתם ללמד תלמידים אחרים בכיתה נפגעת. "מגיע להם שאקדיש מהזמן שלי אבל לפעמים הם נאלצים לחכות או לסמוך אחד על השני". מורה אחר הסביר שהוא אוהב ללמד אבל הצורך להתאים תכנית לימוד מיוחדת לתלמיד המשולב מרוקנת את כוחותיו ופוגעת בבריאות שלו.

לאחר שוועדות השיבוץ סיכמו את החלטותיהן קשה לשנות אותן, בעיקר בגלל מגבלות מנהליות. את חופש ההשפעה הגדול ביותר מעניק משרד החינוך להורים. מותר להם לערער על החלטות הוועדה, עם סיכויים טובים שדעתם תתקבל. מאידך, למנהלים ניתנת אפשרות מוגבלת להתערב בשיבוץ והמורים נשארים מחוץ לחדר הישיבות. בנוסף, אסור למנהלים לשנות את שיבוץ התלמידים והמורים לאחר ששנת הלימודים כבר החלה (למעט נסיבות חריגות, כגון חופשת לידה). וכך, מרגע שנשמע הצלצול הראשון הכול נאלצים לשחק את המשחק בהרכב שנקבע. אבל לאורך כל שנת הלימודים ההורים, המורים והנהלת בית ספר מעורבים ומנסים להשפיע על מצבו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים. לרוב הם מנסים לעזור אבל לפעמים הם פועלים בגלוי להדיר ולפלוט אותו החוצה. לדוגמה, בתי ספר בדרום אפריקה  לא קבלו בתקופת מגפת הקורונה תלמידים עם מוגבלויות. גם המורים באותם בתי ספר, אולי בגלל חוסר ידיעה ועמדות שליליות, לימדו בשיטות שהדירו את הילדים. לרוב מאמצי ההדרה האלה נעשים בדרכים סמויות ומתוחכמות. סמדר תובל מתארת ישיבות של המועצה הפדגוגית של שני בתי ספר יסודיים בישראל. בישיבות האלה נכחו, בין היתר, מורי הכיתות המשלבות. הדיון על חלק מהתלמידים המתקשים התמקד בפעולות של הכלה. אבל כשהנוכחים דנו בתלמידים עם יכולות נמוכות ובעיות התנהגות הם פעלו כדי להרחיק אותם מבית הספר, למשל בהמלצה להפנות אותם לאבחון כדי שהפסיכולוג ימליץ על העברה למסגרות מיוחדות.

לרשות המנהלים והמורים דרכים רבות לקדם ילדים עם צרכים מיוחדים. מנקודת מבט ניהולית, על מנהל בית ספר והיועצת לעודד שיתוף פעולה ותקשורת בין כל השותפים. למשל, תוכנית התערבות רב מקצועית ומפגשים תקופתיים כדי להתעדכן ולהעריך את התקדמות הטיפול. לעבודה בצוות בין מקצועי יתרונות גדולים. בנוסף, חיוני שהמנהל יערוך השתלמויות לפיתוח כישורי ההכלה של המורים. גם למחנכים ולמורים יש דרכים רבות לשלב את התלמידים. מילת המפתח היא שיתוף מתמשך ואינטנסיבי של כל בעלי התפקידים.

כתיבת תגובה

דואר אלקטרוני לא יוצג