לקות למידה היא מושג כללי, שמתבטא במגוון מאוד רחב של תופעות, בעיקר קשיים ברכישת מיומנויות בסיסיות של קריאה, כתיבה וחשבון. על-פי רוב אין סימנים מוקדמים ללקות למידה בתקופת גן הילדים. אבל כאשר הילד מתחיל ללמוד בכיתה א' מתברר שהוא מתקשה בלימודיו וההתקדמות איטית.
לאתר מוקדם ככל האפשר
איתור מוקדם עשוי להחיש את מתן העזרה, לשפר את ההתקדמות ולחסוך חוויות של תסכול וייאוש. ההורים והמורים הם החיישן שמאתר ראשון סימנים מדאיגים, הם אלה שמפנים את התלמיד לגורם מקצועי. הסימן העיקרי ללקות למידה הוא אי-התאמה ופער בין תחומי תפקוד שונים. לדוגמה:
· התלמיד בעל כושר ביטוי מצוין בעל-פה, אבל מתבטא בכתב בקיצור (או מתחמק ממשימות כתיבה).
· התחמקות ממטלות הכרוכות בקריאה או התנגדות לקרוא בקול רם, למרות שהתלמיד מבין היטב את ההסברים בכיתה.
· קושי בלתי צפוי בהבנת הוראות (מוציא מחברת חשבון במקום חוברת טבע), לוחות זמנים (איחורים, מתבלבל בשעות) וקליטת מידע.
· התלמיד שוכח לעתים קרובות כל מה שלמד, למרות שהבין היטב את החומר.
· מתייאש מהר במקצוע אחד (למשל, חשבון או אנגלית), בעוד שבשאר התחומים הוא משקיע מאמץ, והישגיו טובים.
· אי-נכונות להשתתף במשחקים ובפעילויות פיזיות בשיעורי חינוך גופני, כשאין סיבה נראית לעין (נכות, משקל גבוה וכו').
· שגיאות בפענוח הקריאה. הבנה שגויה של מילים.
· כתב לחלוטין בלתי קריא. שגיאות איות רבות.
· קושי רב ברכישת שפה זרה.
· התפרצויות או שינויים בלתי צפויים במצב-הרוח.
חשוב להדגיש: הרשימה הזו חלקית ואינה 'מכסה' את כל טווח התופעות הקשורות בלקויות למידה. מטרתה לעורר את "חשדנותכם" לאפשרות שהתלמיד הוא לקוי למידה. לעתים מקורן של בעיות משמעת בלקויות, שהתלמיד מנסה להסוות באמצעות התנהגות מרדנית. לכן כדאי במקרה של ספק להתייעץ עם פסיכולוג בית הספר.
(מצוטט מספרי 'שקט בכיתה, בבקשה!')