התערבות וטיפול בחרם

דחייה חברתית- ילדה עומדת לבד בזמן ששאר הילדים משחקים יחד.

חרם ודחייה הן התנהגויות חברתיות חמורות שנחוץ להתמודד אתן באמצעות חשיפה, גינוי וייעוץ. תחילה נעסוק באיסוף המידע ובחשיפה של ההתרחשות.

חשיפה – התנהגות כוחנית כזו משגשגת כאשר מערכת היחסים נשמרת בחשאי. קיימים מניעים חזקים לכל הצדדים שמעורבים באירוע להסוות ולהכחיש את קיומם. ברוח האמרה השנונה 'אור השמש מחטא את החיידקים', כיוון הפעולה הראשוני הוא חשיפה של ההתנהגות התוקפנית. החשיפה ממחישה לתלמידים שהמורה עוקבת, מתעניינת ומגלה אכפתיות, שלא ניתן לחסום ולהסתיר התנהגות אנטי חברתית, שהמורה מעורבת מבחינה חברתית ומוכנה להשפיע.

לחשיפה תפקיד טיפולי חיוני, גם בסיוע לתלמידים המחרימים: לעזור להם להבין את עצמם, התנהגותם ומניעיהם. שיחה מוצלחת תגרום לפוגעים להבין ולגלות אמפטיה לנפגעים ("יש לך מושג כיצד היא הרגישה כאשר כולם התרחקו ממנה, כאשר הייתה מבודדת במשך חודש?"). ללא תובנה כזו קטן הסיכוי שהתנהגותם תשתנה.

יש לשקול האם לשוחח ביחידות עם הפוגעים.

שיחה פרטנית- מומלצת כאשר החשיפה עלולה להביך תלמידים אחרים, כאשר המורה מבקשת לבסס את היתרון שיש לה ביחסים של אחד על אחד, כאשר צפויה תמיכה גורפת של קבוצת תלמידים התומכות בילד הפוגע (ועלולה לשבש את מאמצי המורה ולהחריף עוד יותר את החרם). שיחה יחידנית מומלצת גם כאשר המורה מבקשת לברר פרטים נוספים ומאמינה שתזכה בשיתוף פעולה.

מבנה כללי של שיחה יתחיל בבירור העובדות ("בואי תספרי מה קרה?"), יש לאסוף פרטים רבים כלל האפשר ("איך הכל התחיל? מי עוד הייתה נוכחת?"). לאחר שמתגבשת תמונה ברורה כדאי לעבור למניעים ("מדוע חשבת שמגיע לה 'עונש'?"). בשלב הזה ניתן לשקף גם רגשות ('אני מבין שמאד כעסת עליה'. 'יש לך מושג מה היא הרגישה?'). סיכום השיחה צריך להתמקד בהיבטים התנהגותיים בעתיד – כיצד למנוע הישנות, איך לפשר ולסיים את הסכסוך.

שיחה עם הכיתה כולה- ברוב המקרים רצוי לנהל שיחה כללית ולא לנקוב בשמות הפוגעים והנפגעים או נפגעות. רצוי להיעזר בקטעי ספרות או לנצל גורם מזמן, למשל מריבה גלויה שפרצה בכיתה. רצוי לקיים שיחה קצרה, יחידנית, עם כל התלמידים שהיו מערבים ישירות במקרה.

דיווח להורים- ככלל, כדאי לדווח להורים על התנהגות יוצאת דופן של ילדיהם (חיובית או שלילית). מכיוון שמדובר בהתנהגות חמורה מומלץ לערוך את השיחה פנים אל פנים (ולא בטלפון או במכתב). רצוי להתייעץ לפני השיחה עם היועצת או הפסיכולוג אודות אופן ניהול הפגישה ומטרותיה. כדאי להעלות השערות מה תהיינה ההתנגדויות וכיצד להשיג שיתוף פעולה.

כתיבת תגובה

דואר אלקטרוני לא יוצג